תת פעילות של בלוטת התריס

בלוטת התריס הנמצאת בבסיס הצוואר מתחת לתיבת הקול, מפרישה הורמונים האחראים על חילוף החומרים של כל תא מתאי הגוף.
במצב של תת פעילות של בלוטת התריס, הבלוטה לא מצליחה להפריש כמות מספקת של הורמון בלוטת התריס (תירוקסין).

הסיבות לכך יכולות להיות ליקוי בתפקוד הבלוטה או הפרעה בקבלת המסר מהמוח לייצר כמות גדולה יותר של הורמונים.
כתוצאה מכך, כל מערכות הגוף פועלות בקצב איטי יותר. התסמינים כוללים בדרך כלל עייפות וחולשה רוב הזמן, תנועה בקצב איטי יותר מהרגיל, פעולות פשוטות ושגרתיות נראות קשות יותר. לעיתים קשה לגייס כוח רצון כדי לעשות דברים.

עלייה במשקל וקושי לעכל את המזון גם מהתסמינים של תת פעילות בלוטת התריס.
ייתכנו כאבים בשרירים ובמפרקים, תחושה של קור גם כשאחרים אומרים שחם, מאחר וטמפרטורת הגוף יורדת.
עלולות להיות דלקות חוזרות, נשירת שיער, ציפורניים שבירות, עור יבש, הפרעות וסת ורמות גבוהות של כולסטרול בדם.

במקרים רבים נעשית טעות באבחון וחושבים שמדובר בדיכאון או בעצלות.
הגורם השכיח ביותר לתת פעילות של בלוטת התריס היא מחלת השימוטו, מחלה אוטואימונית שבה מייצר הגוף נוגדנים התוקפים את רקמת בלוטת התריס ומצמצמים את ייצור הורמון הבלוטה.
קיימים גורמים נוספים שעלולים להוביל לתת ייצור של הורמונים בבלוטת התריס, ביניהם מתח נפשי, חסרים תזונתיים, חוסר פעילות גופנית ותרופות מסוימות. גם שינויים הורמונליים החלים בתקופת ההיריון או בגיל המעבר תורמים לבעיה.

תת פעילות של בלוטת התריס שכיח יותר אצל נשים. האיזון בין הורמון אסטרוגן להורמון פרוגסטרון יכול להשפיע, בצורה עקיפה, על בלוטת התריס.
מצב זה עלול להתרחש בכל שלב בחייה של האישה. נשים הנוטלות אסטרוגן סינטטי חשופות במיוחד לירידה בתפקוד של בלוטת התריס. מתכות רעילות כמו כספית, עופרת ארסן ועוד, עלולות להפריע לתפקוד התקין של הבלוטה. אם טמפרטורת הגוף נמוכה בצורה עקבית ואתם מזהים חלק מהתסמינים המתוארים כאן, מומלץ לפנות לבדיקה של תפקוד בלוטת התריס.
עם זאת יש לדעת שבדיקת הדם אינה מזהה תת פעילות קלה עד בינונית.