הכל על דלקות אוזניים

דלקות אוזניים יכולות להופיע בכל גיל.
עם זאת, שכיחותן גבוהה ביותר בינקות ובילדות המוקדמת. קיימים שני סוגים עיקריים של דלקות אוזניים. הסוג הראשון הוא דלקת באוזן החיצונית.
דלקת זו תוקפת את תעלת האוזן המחברת בין פתח האוזן לבין עור התוף. הדלקת נוצרת כאשר חומר כלשהו (בדרך כלל מים) נכנס לאוזן ונלכד שם בשל הצטברות של שעווה. מצב כזה הוא אידיאלי להתרבות ולשגשוג של חיידקים.
כתגובה, המקום הופך לדלקתי, אדום וכואב. הדלקת מלווה לעיתים בעלייה בחום הגוף.

הסוג השני הוא דלקת האוזן התיכונה. סוג זה שכיח הרבה יותר, במיוחד בקרב תינוקות וילדים קטנים מאוד.
רוב דלקות האוזניים קשורות לדלקת בדרכי הנשימה העליונות או לאלרגיה. בכ-40% מהמקרים קיים זיהום חיידקי, כשהחיידק שגורם בשכיחות הגבוהה ביותר לדלקות אוזניים הוא הסטרפטוקוקוס מסוג פנאומוניה. דלקות אוזניים רבות נובעות מזיהום נגיפי שכידוע אינו מגיב לאנטיביוטיקה. דלקת כרונית באוזן התיכונה מתבטאת בהתנפחות של עור התוף כתוצאה מהצטברות של נוזלים.
המפתח לפתרון הבעיה הוא במניעת הצטברות הנוזלים על ידי תזונה נבונה ונכונה.
אלרגנים המצויים במזון, כמו חלב פרה וסוכר לבן, גורמים לשרשרת של תגובות דלקתיות שיוצרות פעמים רבות כיח ונוזלים. בנוסף, חשוב להימנע ממגע עם אלרגנים למזון או אלרגנים המצויים בסביבה, במיוחד מעשן סיגריות.
כמובן שתפקוד תקין של המערכת החיסונית הוא גורם חשוב במניעת דלקות אוזניים.
יש דלקות אוזניים הנובעות מליקויים בחצוצרת השמע, התעלה המחברת את שלושת העצמות באוזן התיכונה לאף ולגרון, או מכך שהיא מצויה בתהליך של התפתחות.

כאשר תפקודה של חצוצרת השמע לקוי, אין ניקוז יעיל של ריר מהאזור שמאחורי עור התוף אל דרכי הנשימה העליונות. הריר נותר לכוד וגורם לכאבים וללחצים.
מצב זה מוביל פעמים רבות לזיהום, במיוחד עם האדם כבר לוקה במחלה בדרכי הנשימה העליונות שגורמת להפרשת ליחה, כמו הצטננות ושפעת. מומלץ להימנע ממוצרי חלב, חיטה, סוכר לבן, פירות הדר, מוצרי סויה ושוקולד. לפעוטות המקבלים תחליף חלב אם, יש לתת תחליף נטול אלרגנים.